הסיפור של יעל
שבע תמיד היה מס המזל שלי..זהו גם תאריך הלידה הלועזי שלי..כמה סימבולי..ואיך תמיד אומרים שצריך מזל..או הכל עניין של..
ידעתי שמזל אפשר לשנות בכל רגע נתון..כמו הסיפור שלנו שמשתנה כל הזמן וצריך לזכור שמה שכרגע קורה חולף וזמני..ועוד רגע יהיה סיפור חדש..וגם אני בתוכו חדשה שונה משתנה..
קומה 7 באיכילוב זה היה הסיפור שלי בשנה האחרונה..ועדין פוקדת את המחלקה מזה שלושה שבועות..לפני שהכל התחיל וכבר נפלה הידיעה על מה שעתיד לבוא..חוויתי עצבות, כעס, אשמה, עלבון, כל כך הרבה תחושות, הרגשתי שזהו הסוף הגיע, ושאולי כדי לוותר.
ולמה זה קורה לי..ומתי אזכה לנחת..
תוך כדי הבדיקות הטיפולים וביקוריי הרופאים..התחלתי להתבונן באמת ולהסכים להיכנע למה שקורה עכשיו..וכמה שזה נשמע הזוי ..נחת נוצרת בתוכי..הרבה מסביב נראה נורא , אחר, כואב, מתסכל, חדש, אבל משהו בי נרקם, התחזק.
הזווית והפרשנות שלי בתוך כל מה שמולי וסביבי. זכיתי לתיקונים עם המשפחה שלי..לא הרגשתי בת ואחות ככה מעולם!
רוב הזמן זה הרגיש שהכל קורה שארגיש חשובה ואהובה מכל ליקיריי✨
וזה עדיין לא הסיפור שלי..
סדרה בהמשכים שכל המוצגים ואני משתנים כל הזמן.
והכי חשוב שאזכור שהכל קורה לטובתי העליונה ביותר והבחירה ואני בנוכח של אותו הרגע זו האחריות שלי.
זו חובתי כל רגע מחדש לבחור, לדייק ולהיטיב את קיומי בישרות לב, לחמול עליי ולראות בעין טובה את הקיים, להיות החברה הכי הכי טובה עבורי ולהבין ששום דבר לא מובן מאליו, ובתכלס אף אחד לא חייב לנו כלום, גם לא אלוהים..
היי שנה טובה, שמחה, מלאה בבריאות טובה,
באומץ ענווה ונחת פנימי❤️
