המאמר הבא מעודד למרות הפתיחה הזו:
סרטן הלבלב עם גרורות בכבד נחשב לאחד מסוגי הסרטן הקטלניים ביותר, עם חציון הישרדות של פחות משנה בלבד.
למעשה, סטטיסטית רק כ-1% מהחולים בשלב זה שורדים שלוש שנים או יותר לאחר האבחנה. למרות תחזיות קודרות אלה, קיימים מקרים נדירים ומעוררי השראה של חולים שהחלימו או נכנסו להפוגה ממושכת מסרטן לבלב גרורתי, ואף חיו שנים רבות ללא עדות למחלה.
בעשורים האחרונים דווח על ״שורדים לטווח ארוך״ – תת-קבוצה של חולים גרורתיים שהגיבו היטב לטיפולים מודרניים (כמו כימותרפיה משולבת FOLFIRINOX או גמציטבין עם נאב-פקליטקסל) והאריכו ימים מעבר למצופה.
אציג כאן כמה עדויות אישיות של מספר שורדים מתוך מאמרים וראיונות אמינים בארץ ובעולם – תוך הדגשת הגורמים שהיו משמעותיים בהחלמתם, לרבות סוגי הטיפול, גישות ריפוי משלימות, אורח חיים ותמיכה נפשית.
מקורות המידע מצוינים בסוף המאמר.
המידע נכון לתאריך 2.25.
סיפורו של סטיבן לואיס – ניתוח אגרסיבי ואופטימיות נחושה
סטיבן לואיס, פרופסור לרפואה מפלורידה, אובחן באוגוסט 2007 עם סרטן הלבלב.
הגידול היה קטן ולכן הוא עבר ניתוח וויפל (לכריתת ראש הלבלב).
כעבור שלוש שנים, באפריל 2010, התגלה אצלו, בניתוחי מעקב, נגע חשוד בכבד. זו היתה גרורה של סרטן הלבלב.
הרופאים תחילה סברו שנותר לו רק טיפול פליאטיבי, אך סטיבן סירב לקבל זאת. הוא דרש לנקוט בגישה טיפולית אגרסיבית והציע לבצע PET-CT כדי לוודא שאין פיזור נוסף, ולאחר שזוהתה הגרורה היחידה בכבד – דרש להסירה בניתוח.
צוות רב-תחומי דן במקרה שלו, ולאחר שלא נמצאו גרורות מחוץ לכבד, אושרה הכריתה הכירורגית של הגרורה. הניתוח הצליח, ומאז סטיבן נקי מסרטן למעלה מ-13 שנים לאחר ההחלמה – הישג נדיר ויוצא דופן בסטטיסטיקה של המחלה הזו.
טיפולים רפואיים:
סטיבן עבר את ניתוח הוויפל להסרת הגידול הראשוני בלבלב, ולאחריו טיפולי קרינה (כולל טיפול קרינתי מדויק מסוג CyberKnife) וכימותרפיה משולבת בגמציטבין, במטרה להשמיד שאריות תאים סרטניים.
כאשר חלה ההישנות בכבד, הוא התעקש ועבר ניתוח כריתה של גרורת הכבד – צעד לא שגרתי בסרטן לבלב גרורתי, אך במקרה שלו הייתה גרורה בודדת נתיחה.
שילוב של גישה כירורגית אגרסיבית עם טיפולים סיסטמיים חדשניים תרם לסילוק מוחלט של הגידול.
גישות משלימות ואורח חיים:
סטיבן מדגיש כי מצב הבריאות הכללי הטוב שלו לפני האבחון סייע לו להתאושש מהניתוחים ומהטיפולים הממושכים.
במהלך המסע הוא הסתייע בפלטפורמה מקוונת (CaringBridge) כדי לעדכן בני משפחה וחברים, מה שעזר לו להרגיש שליטה במצב ולהימנע מעומס נפשי של שיחות טלפון מרובות.
הוא גם פרש זמנית מעבודתו והתמקד בהחלמה.
תמיכה נפשית:
אחד המרכיבים המרכזיים בהחלמתו של סטיבן היה גישתו הנפשית. הוא דוגל במה שהוא מכנה “כוח הבחירה” – היכולת לשלוט באופן מודע בתגובות הרגשיות למצב, ולשמור על גישה חיובית ככל האפשר.
סטיבן סיפר כי בחר באופן פעיל לשמור על אופטימיות, ואימץ ראייה לפיה אם הוא ישמור על רוח חיובית, כך גם הקרובים לו יוכלו להיות חיוביים יותר, ובכך ייווצר סביבו “קהילת ריפוי” תומכת.
הוא אף פרסם ספר בשם “The Ripple Effect: How a Positive Attitude and a Caring Community Helped Save My Life”, במטרה לחלוק עם חולים אחרים את התובנה שבחירה מודעת בגישה אופטימית יכולה לחזק את הכוח הנפשי בהתמודדות עם מחלה מסכנת חיים.
סטיבן עצמו משוכנע שגישה זו, לצד התמיכה מהמשפחה והקהילה, הייתה גורם משמעותי בהחלמתו ובהפוגה הממושכת. (ניתן לצפות בעדותו האישית של סטיבן בסרטון “Bold, Aggressive, Decisive, and Rapid” שבו הוא מתאר את החלטתו לנקוט בגישה טיפולית תקיפה ומהירה.)
סיפורה של קמיל מוזס – תגובה מלאה לכימותרפיה ואמונה להבראה
קמיל מוזס, במקור מניו-יורק וכיום תושבת פלורידה, אובחנה במרץ 2012 עם סרטן לבלב גרורתי (שלב 4) – ממצא שכלל גידול בלבלב וגרורות בכבד ובריאות.
למרבה הצער, אמה של קמיל נפטרה אף היא מסרטן הלבלב שנים קודם לכן, כך שהאבחנה הייתה מבהילה במיוחד.
בתחילה קיבלה קמיל תחזית פסימית במיוחד מרופא בבית החולים המקומי: הוא אמר לה שיש לה כמקסימום שמונה חודשים לחיות, ואף יעץ לה לא להתחיל כלל בכימותרפיה בטענה ש"זה לא יעבוד" במקרה שלה.
קמיל, שהייתה אז בת 53 ואם לשלושה, סירבה לקבל חוות דעת זו ללא ניסיון. היא פנתה מיד לחוות דעת שנייה במרכז הסרטן ע"ש סילבסטר באוניברסיטת מיאמי, שם פגשה באונקולוג שהשרה בה תקווה והבטיח לה שהכימותרפיה כן יכולה לעבוד במצבה.
טיפולים רפואיים:
בהנחיית הצוות החדש החלה קמיל בטיפול כימותרפי משולב אגרסיבי מסוג FOLFIRINOX – קוקטייל בן ארבע תרופות כימותרפיות הניתן במקרים של סרטן לבלב מתקדם. היא קיבלה את הטיפול במשך 17 חודשים – פרוטוקול ממושך ותובעני, שלווה בתופעות לוואי קשות (אובדן תיאבון, ירידה חדה במשקל, תשישות קשה וכו') על אף הקשיים, התמידה קמיל בטיפולים והגיעה לבדיקות מעקב סדירות.
לתדהמת רופאיה, כבר כעבור מספר חודשים נמצא שהגידולים בלבלב ובכבד מצטמקים ואף נעלמים – תגובה יוצאת דופן לכימותרפיה הסוג הזה.
בכל סריקה ראתה קמיל עוד שיפור, מה שחיזק אצלה ואצל רופאיה את ההבנה שהיא מגיבה באופן יוצא דופן לטיפול. בסיום 17 חודשי הכימותרפיה, היא הגיעה למה שהרופאים הגדירו כ"נסיגה מלאה". כלומר, לא נותרה עדות למחלה בגופה.
מאז יולי 2013 קמיל אינה מטופלת בכימותרפיה והיא ללא טיפול פעיל מלבד מעקבים שגרתיים, כאשר כל הסריקות ממשיכות לצאת נקיות.
זהו מקרה נדיר של הפוגה מלאה ומתמשכת ללא ניתוח, הודות לכימותרפיה יעילה במיוחד.
נכון לשנת 2023, קמיל היא שורדת כ-11 שנים מאז אבחונה, דבר כמעט חסר תקדים בסרטן לבלב גרורתי.
גישות משלימות ואורח חיים:
במקביל לטיפולים, קמיל הקפידה להציב לעצמה יעדים אישיים שנועדו לשמור עליה אופטימית ולחזק את רצונה לחיות. למשל, היא תכננה טיולים לביקור בני משפחה וחברים, ובהפוגות שבין סבבי הטיפול אכן טסה לניו-יורק כדי לבלות זמן יקר ערך עם הוריה בעיר הולדתה.
החיבור למקום ילדותה וליקיריה ״מילא אותה באנרגיה״ ונתן לה כוח נפשי להמשיך ולהילחם, מתוך שאיפה לחזור לעיר ההיא כמנצחת – נקייה מסרטן.
קמיל גם פעלה לשמור על אורח חיים בריא ככל האפשר בין הטיפולים, למרות הקושי. לאחר שהגיעה להפוגה, היא החלה לעסוק בהתנדבות: רכיבה באירועי התרמה (כגון אתגר הסרטן של מיאמי דולפינס) וגיוס כספים למחקר.
היא הפכה לפעילה בעמותת PanCAN האמריקאית ומרצה בכנסים כמושתתת מחלימה, מתוך רצון ״להחזיר לקהילה״ ולתת תקווה לחולים אחרים.
הפעילות והמעורבות הזו גם תרמו לחוסנה הנפשי בשנות ההחלמה.
תמיכה נפשית:
לאורך כל הדרך הסתמכה קמיל על אמונה ותקווה. היא מתארת כיצד בתחילת הטיפול, האונקולוג החדש שלה ממש הביט בעיניה והחזיק בפניה והבטיח לה שהטיפול יצליח – מחווה שנתנה לה אומץ ואמונה להיאבק.
קמיל מספרת שהתפללה מדי יום וביקשה מכל מכריה להתפלל עבורה, והיא מאמינה שהתפילות עבדו לטובתה.
עם כל תוצאה טובה של סריקה, היא התחזקה בתחושת “אני אהיה זו שתנצח את המפלצת הזו – ואני מאמינה בכך!”
הגישה הנפשית האיתנה הזו – שילוב של אמונה דתית, תקווה אופטימית ותמיכת משפחה וחברים – סייעה לה בהתמודדות הממושכת. קמיל עצמה אומרת לחולים אחרים: “אתם יכולים להתגבר על זה”
המסר שהיא מפיצה גם בסרטון וידאו שבו היא משתפת בסיפורה האישי. למעשה, סיפורה של קמיל זמין גם כהרצאה מצולמת כהסכת ומהווה השראה לכך שאפילו בשלב 4 של סרטן הלבלב – לעיתים נדירות – יתכן ריפוי מלא.
סיפורי החלמה מישראל – חדשנות רפואית וגישות הוליסטיות
גם בישראל קיימות עדויות של חולי סרטן לבלב גרורתי שהשיגו הפוגות ארוכות שנים בניגוד לכל הסיכויים. שלושה סיפורים בולטים הם של יואב הדס, ניבה אזוז ותמיר גילת, הממחישים את השילוב בין טיפול רפואי מתקדם, נחישות אישית ותמיכה הוליסטית.
יואב הדס – טיפול מותאם אישית ושינוי אורח חיים
יואב הדס, בן 56 ממרכז הארץ, אובחן בשנת 2015 עם סרטן לבלב גרורתי לכבד.
הפרוגנוזה בתחילה הייתה עגומה אך יואב ואשתו סרבו להרים ידיים ונשבעו "להפוך כל אבן" בחיפוש אחר פתרון מתוך מחשבה שגם אם לא ינצחו את הסרטן, לפחות יעשו הכל כדי לנסות.
טיפולים רפואיים:
בבדיקת ריצוף גנטי של הגידול נמצא שיואב נשא מוטציה בגן BRCA2, עובדה שפתחה אפשרויות טיפול יחודיות. הוא צורף לניסוי קליני שקיבל בו שילוב כימותרפי (בהתאם למוטציה, טיפולי כימו מבוססי פלטינה) והטיפולים הללו הצליחו להביא לנסיגה משמעותית (חלקית) של הגידול והגרורות.
בעקבות ההצלחה הראשונית, קיבל יואב תרופה ביולוגית מכוונת-מטרה שנמצאה יעילה במיוחד אצל חולי סרטן לבלב עם המוטציה שלו (תרופה ממשפחת מעכבי PARP, הפועלת היטב בחולי BRCA). שילוב הגישה הפרסונלית – ניצול מאפיינים גנטיים ייחודיים של הגידול – הוכיח את עצמו במקרה של יואב.
הטיפול הביולוגי הביא את יואב למצב של הפוגה מלאה. תוך זמן לא רב נעלמו כל הסימנים למחלה, הן הגידול בלבלב והן הגרורות בכבד.
נכון להיום, המחלה אצל יואב מצויה בנסיגה מוחלטת והוא ממשיך בטיפול אחזקה ביולוגי (כדי למנוע חזרת המחלה) לצד מעקבים שוטפים.
גישות משלימות ואורח חיים.
במקביל לטיפולים החדשניים, ערך יואב שינויים דרסטיים באורח חייו כדי לתמוך בגופו ובנפשו במאבק במחלה. הוא הפסיק לעבוד והתמקד רק בפעולות ותחביבים שמסבים לו אושר.
בין היתר, שינה את תזונתו לתזונה בריאה יותר, החל לצעוד באופן קבוע, פנה לרפואה משלימה כגון דיקור סיני ויוגה ואף הקים גינת ירק אורגנית, החל לעסוק ביצירה (פיסול) ובנגינה בפסנתר.
מעל לכל, הוא הקדיש זמן איכות למשפחתו, תוך ניצול כל רגע אפשרי עם יקיריו, בארץ ובחו"ל, כדי ליהנות מהחיים למרות המחלה.
השילוב בין הטיפול הרפואי הממוקד לשינויים באורח החיים יצר מענה הוליסטי. הטיפולים תקפו את הסרטן פיזית ואילו אורח החיים החדש חיזק את בריאותו הכללית של יואב והפחית סטרס.
רבים מציינים שגישה חיובית, פעילות גופנית מתונה ותזונה מאוזנת עשויים לתרום לחוסן הגוף בזמן טיפולי סרטן ויואב מייצג זאת היטב.
תמיכה נפשית:
יואב שם דגש רב על המורל והנפש. הוא הצטרף לקבוצות תמיכה והקפיד לחלוק את תחושותיו עם משפחה וחברים. בהמשך הוא עצמו החל לסייע לחולים אחרים בהתמודדותם.
מסר מיוחד שהוא מעביר מתוך ניסיונו הוא: "אל תיתנו לסטטיסטיקה להשפיע עליכם... כל אחד מכם הוא עולם ומלואו... זכרו! יש אנשים שמנצחים את הסרטן. האמינו שאלה יהיו אתם"
בכך מדגיש יואב את החשיבות של תקווה ואמונה אישית – לא לראות את עצמך כעוד מספר בסטטיסטיקה, אלא להאמין ביכולת שלך להיות בין מי שינצחו. גישתו המנטלית של יואב, לצד התמיכה האדירה שקיבל ממשפחתו, הייתה חלק בלתי נפרד מהצלחתו להגיע לנסיגה מלאה.
אשתו ליוותה אותו בכל שלב ושניהם יחד שמרו על רוח לחימה אופטימית.
סיפורו של יואב מדגים כיצד שילוב של מדע מתקדם (רפואה מותאמת אישית) עם רוח נחושה ושינויים באורחות החיים יכול לחולל נס רפואי של ממש.
ד״ר ניבה אזוז
ראוי לציין גם את ד״ר ניבה אזוז, רופאה בת 47 מת״א, כסיפור השראה נוסף מישראל.
ניבה אובחנה גם היא בשנת 2019 בסרטן לבלב גרורתי לכבד, עברה כימותרפיה ואף ניתוח להסרת הגידול. צעד נדיר אך אפשרי במקרים נבחרים וכעת מקבלת טיפול ניסיוני מותאם.
ניבה שמה דגש על איזון חיים-עבודה. מאז האבחון הפחיתה משמעותית את עומס עבודתה כדי לבלות יותר עם משפחתה, חבריה ולצאת לטיולים.
היא אף יזמה הקמת קבוצת תמיכה לחולי סרטן הלבלב צעירים ברוחם, יחד עם מתנדב נוסף, במטרה לספק להם רשת שיתוף ועידוד.
ניבה מדמה את ההתמודדות ל"רכבת הרים" עם עליות ומורדות, ומספרת שברגעים הקשים היא מזכירה לעצמה שהיא כבר הייתה במצב דומה והתגברה עליו. היא מנצלת כל רגע טוב ליהנות מהחיים, לצאת ממרוץ הקריירה ולמצות את הטוב שבחיים.
גישה זו של איזון, תמיכה ופרספקטיבה חיובית מסייעת לה בהתמודדות השוטפת עם המחלה, לצד הטיפולים הרפואיים.
תמיר גילת – טיפולים ניסיוניים וייעוד חדש בחיים
תמיר גילת, כיום בשנות ה-60 לחייו, הוא דוגמה יוצאת דופן נוספת.
בשנת 2011, בהיותו איש עסקים מצליח וכדורגלן עבר, אובחן תמיר בו-זמנית בשני סוגי סרטן: סרטן בכליה וסרטן בלבלב.
שני הגידולים התפתחו עם הזמן למחלה גרורתית.
עם אבחונו, נאמר לתמיר תחילה שיש לו בין 3 ל-6 חודשים בלבד לחיות.
רופא אחד אף הציע לו לוותר על טיפולים ולנצל את הזמן שנותר לטיול פרידה סביב העולם עם משפחתו. עד כדי כך עגומה הייתה התחזית.
אך תמיר לא השלים עם התחזית הזו. כפי שהוא מתאר, הוא קיבל את עצם האבחנה. כלומר הבין שהוא חולה סרטן במצב קשה אך סירב לקבל את ההערכה לגבי תוחלת חייו. ברגע גורלי זה, תמיר החליט לנהל את המחלה בעצמו ולא להיות פסיבי.
טיפולים רפואיים:
תמיר הרכיב סביבו את צוות הרופאים הטוב ביותר שיוכל למצוא, והתווה יחד איתם תוכנית טיפול אישית. הוא עבר שני ניתוחים מורכבים ביותר להסרת הגידול הכלייתי והגידול הלבלבי, למרות הסיכון והקושי שבניתוחים אלו במצב מתקדם.
בנוסף, הוא השתתף בשני ניסויים קליניים חדשניים, שקיבל בהם טיפולים תרופתיים ניסיוניים, ואלו, לדבריו, הצילו את חייו.
אחד הטיפולים שמהם הוא נהנה בשנים האחרונות הוא אימונותרפיה (ריפוי באמצעות גירוי מערכת החיסון).
ראוי לציין שרוב גידולי הלבלב אינם מגיבים היטב לאימונותרפיה סטנדרטית, אך ייתכן שבמקרה של תמיר היה לגידול פרופיל ביולוגי ייחודי, או שאחד הניסויים הקליניים התבסס על גישה אימונולוגית חדשנית.
כך או כך, הטיפולים הניסיוניים הצליחו לרסן את מחלתו של תמיר באופן כזה שהוא חי עמה שנים ארוכות, הרבה מעבר לכל צפי מקורי.
למעשה, נכון ל-2023 תמיר חי כבר 12 שנים מאז שאובחן כחולה סופני.
הוא אמנם עדיין מתמודד עם סרטן פעיל (״לא חוויתי יום אחד בלי סרטן מאז שאובחנתי״ כלשונו), אך המחלה מנוהלת אצלו כמחלה כרונית והוא ממשיך לקבל טיפולים באופן רציף כדי לשמור עליה תחת שליטה.
סיפורו מדגים שסרטן לבלב גרורתי, במקרים נדירים, יכול להפוך למחלה כרונית הנשלטת לאורך שנים, במיוחד כשמשלבים גישות טיפוליות חדשניות ונועזות.
גישות משלימות ואורח חיים:
מעבר לטיפולים הרפואיים, השינוי הגדול בחייו של תמיר היה במשמעות ובמטרה שמצא. לאחר שהתאושש מן ההלם הראשוני, החליט תמיר להקדיש את חייו החדשים להתנדבות ומשימה ערכית.
הוא פרש מעסקיו והחל לפעול בשני תחומים עיקריים: האחד – כהונה כיו"ר הקרן הישראלית לחקר הסרטן, שם הוא תורם מניסיונו וקשריו לקידום מחקר ופיתוח תרופות; והשני – ליווי ותמיכה בחולי סרטן ובבני משפחותיהם.
תמיר הקים מערך מפגשי תמיכה שבועיים (בכל יום שלישי) עבור חולי סרטן, אותם הוא מנחה בזום, ובהם הוא חולק מהמסע האישי המטלטל שלו. המפגשים משלבים תרגולי מדיטציה, שיחות פתוחות וחיבוק משותף – שילוב של תמיכה נפשית ורוחנית למתמודדים.
צעד זה לא רק סייע לאחרים אלא גם נתן לתמיר עצמו כוח ומשמעות. הוא מספר שרק לאחר שהתמודד עם היותו חולה סופני לאורך זמן, למד "להיות שמח בחלקי" והעריך את מה שיש.
תפיסת העולם של תמיר עברה טרנספורמציה: ממשבר גדול אל מציאת ייעוד חיים חדש. אורח חייו כיום כולל הרבה מדיטציה, פעילות גופנית קלה, ותזונה מוקפדת, בהתאמה למצבו הרפואי, והוא שומר על איזון בין המשך טיפולי התחזוקה לבין הנאה מהרגעים הטובים בחיק משפחתו.
תמיכה נפשית:
במקרה של תמיר, כוח הרצון והנחישות היו גורמים מכריעים. הוא מדגיש שבמצבים קשים חשוב שהחולה יהיה אקטיבי וימצה את כל האפשרויות – בדיוק כפי שהוא עשה כאשר לא קיבל את עצת הרופא לוותר. תמיר שואב כוח רב מעבודתו למען אחרים. הנתינה והשיתוף הפכו לתרפיה עבורו, הממלאת אותו בסיפוק.
בנוסף, תרגולי המדיטציה והקשיבות (Mindfulness) מסייעים לו להתמודד עם הכאב, הפחד וחוסר הוודאות שמביאה איתה מחלת הסרטן.
הוא יצר סביבו קהילה תומכת – החל מצוות רפואי מסור, דרך משפחה וחברים ועד רשת המתמודדים שהוא מנחה – וקהילה זו מעניקה לו כוח נפשי יום-יום. תמיר נוהג לומר שאמנם גופו נחלש מהמחלה ומתופעות הלוואי לאורך השנים, אך רוחו רק התחזקה.
ציטוט מרגש מפיו: "רק היום, כחולה סופני שאין לו אף איבר שלם בגוף, למדתי להיות שמח בחלקי" -
משפט שמסמל את ההשלמה והשלום הפנימי שהוא הגיע אליהם, למרות שהמחלה עדיין איתו. סיפורו של תמיר ממחיש את עוצמתה של התמיכה הנפשית והרוחנית: משמעות ותקווה יכולות לשפר את איכות החיים של החולה ואפילו לתרום להארכתם, לצד הטיפולים הרפואיים.
עדויותיהם של סטיבן, קמיל, יואב, ניבה ותמיר אינן מייצגות את מהלך המחלה הטיפוסי בסרטן הלבלב הגרורתי.
עם זאת, הן מספקות אור ותקווה לחולים ולבני משפחותיהם, ומדגישות מספר תמות משותפות: שילוב בין טיפול רפואי מיטבי ומותאם אישית (ניתוחים אמיצים, פרוטוקולי כימותרפיה חדשניים, תרופות ביולוגיות וניסויים קליניים), אימוץ גישות הוליסטיות התומכות בגוף ובנפש (תזונה, פעילות, רפואה משלימה), שינוי סדרי עדיפויות בחיים (התמקדות במה שבאמת חשוב – משפחה, חברים, הגשמת חלומות) וטיפוח גישה נפשית חיובית ואופטימית.
כל המטופלים הללו חלקו על התחזיות הראשוניות ונלחמו על זכותם לנסות עוד אפשרויות – בין אם זה דרישת ניתוח שלא נהוג סטנדרטית, חיפוש חוות דעת שנייה, או השתתפות בניסוי חדשני. הם גם הסתייעו מאוד במערכות תמיכה – משפחה, חברים, קבוצות תמיכה וקהילות – ושאבו כוח מניסיון לעזור לאחרים.
המדע הרפואי לבדו אולי לא יכול להסביר לחלוטין מקרים מעין אלה של החלמה "כנגד כל הסיכויים", אך ברור שהשילוב בין רפואה מתקדמת, גוף חזק ונפש חזקה יכול להביא לתוצאות בלתי צפויות.
כפי שאמר יואב הדס: "אל תיתנו לסטטיסטיקה להפוך לנבואה אישית. יש אנשים שמנצחים את הסרטן – ותמיד קיימת האפשרות שגם אתם תהיו ביניהם"
מקורות נבחרים:
העדויות נסמכות על ראיונות אישיים ופרסומים של החולים (למשל, בעדותו של סטיבן לואיס באתר קרן הירשברג)
ובאתר “Let’s Win”
סיפור ההחלמה של קמיל מוזס כפי שסופר באתר “Let’s Win”
סיפורי ההשראה של יואב, ניבה ותמיר כפי שפורסמו באתר העמותה הישראלית לסרטן הלבלב
כמו כן שולבו נתונים ממחקרים וגורמי בריאות מהימנים להשלמת התמונה (למשל סטטיסטיקת הישרדות של Cancer Research UK)
ומחקר צרפתי על שורדים ארוכי-טווח
אלה ממחישים כי למרות הקושי, תמיד קיימת תקווה – ומדי פעם, החוסן של גוף ונפש האדם, יחד עם התקדמות המדע, מביאים לנס רפואי של ממש.
