האם טיפולי כימותרפיה עלולים לעודד צמיחת סרטן בלתי מכוונת?
מאמר משנת 2012.
מחקר בארצות הברית גילה כי במהלך הטיפול הכימותרפי, המיועד להרוג תאי סרטן, עלול להתרחש תהליך בלתי צפוי שבו תאים בריאים בסביבה הקרובה משחררים תרכובת המעודדת את צמיחת הסרטן, מה שמוביל בסופו של דבר לעמידות לטיפול.
החוקרים מקווים שממצאיהם יובילו לפיתוח טיפולים טובים יותר לסרטן ויספקו זמן יקר לחולים במצב מתקדם.
פרופסור פיטר ס. נלסון, מהמחלקה לביולוגיה של האדם במרכז לחקר הסרטן ע"ש פרד האצ'ינסון בסיאטל, ועמיתיו, פרסמו את ממצאיהם במאמר ב-Nature Medicine.
נלסון מציין כי "תאי סרטן בתוך הגוף חיים בסביבה מורכבת מאוד. המיקום של תא הגידול וזהות השכנים שלו משפיעים על תגובתו ועמידותו לטיפול".
הסיבה לכך שכימותרפיה נכשלת בסופו של דבר בטיפול בסרטן מתקדם, לדברי נלסון, היא שהמינון הדרוש כדי להשמיד את הסרטן, למעשה הורג את המטופל.
במעבדה, ניתן "לרפא" כמעט כל סרטן על ידי מתן מינון גבוה של כימותרפיה רעילה לתאי הסרטן בצלחת פטרי. אך לא ניתן לעשות זאת למטופלים, מכיוון שהמינון הגבוה יהרוג לא רק את תאי הסרטן אלא גם את התאים הבריאים.
לכן, הטיפול בגידולים מוצקים נפוצים, ניתן במינונים קטנים יותר, ובמחזורים, כדי לאפשר לתאים הבריאים זמן להתאושש בין מחזורי הטיפול. אך החיסרון הוא שגישה זו עשויה לא להרוג את כל תאי הסרטן, ואלה ששורדים יכולים לפתח עמידות למחזורי הכימותרפיה הבאים.
במחקרם, נלסון ועמיתיו מצאו מנגנון אחד שדרכו זה יכול לקרות. הם חקרו סוג של תא נורמלי, לא סרטני, הפיברובלסט, שחי ליד גידולי סרטן.
בבעלי חיים, פיברובלסטים עוזרים לשמור על רקמת החיבור, שנמצאת בכל הגוף ופועלת כמו "פיגום" שמחזיק סוגי תאים ורקמות אחרות. פיברובלסטים חשובים גם לריפוי פצעים ולייצור קולגן. אך בנסיבות אחרות, לא רגילות, הם יכולים להתנהג בדרכים בלתי צפויות. כאשר ה-DNA שלהם ניזוק, למשל על ידי כימותרפיה, פיברובלסטים יכולים לשחרר מגוון רחב של תרכובות המעודדות צמיחת תאים.
נלסון ועמיתיו בדקו תאי סרטן של מתמודדי סרטן הערמונית, השד והשחלות שטופלו בכימותרפיה, ומצאו שכאשר ה-DNA של הפיברובלסטים ליד הגידול ניזוק על ידי כימותרפיה, הם מתחילים לייצר חלבון הנקרא WNT16B במיקרו-סביבה של הגידול.
כאשר רמת החלבון מגיעה לרמה גבוהה מספיק, הוא גורם לתאי הסרטן לגדול, לפלוש לרקמות הסובבות, ולפתח עמידות בפני כימותרפיה.
החוקרים כבר ידעו שמשפחת הגנים והחלבונים WNT חשובה לצמיחת תאים נורמליים וסרטניים, אך מחקר זה גילה שהם עשויים גם למלא תפקיד בקידום עמידות לטיפול.
החוקרים ראו שחלק מחלבוני WNT עלו פי 30, מה שהיה "בלתי צפוי לחלוטין", אמר נלסון.
טיפולי סרטן הופכים יותר ויותר ספציפיים, תוך שימוש בגישות מדויקות כדי למקד מולקולות מפתח במקום גישות כלליות כמו פגיעה ב-DNA. החוקרים אומרים שממצאיהם מציעים שמיקרו-סביבת הגידול יכולה גם לשחק תפקיד בהצלחה או בכישלון של גישות מדויקות אלו. לדוגמה, אותו תא סרטן עשוי להגיב בצורה שונה לאותו טיפול, במיקרו-סביבות שונות.
הם הציעו שהתגלית שלהם יכולה לעזור להפוך את הטיפולים ליעילים יותר, למשל על ידי מציאת דרך לחסום את התגובה של מיקרו-סביבת הגידול.
פרופסור פרן בלקויל, מומחה לחקר מיקרו-סביבות בסרטן ב- Cancer Research UK, אמר לעיתונות שהמחקר משתלב עם מחקרים אחרים המראים ש"טיפולי סרטן לא רק משפיעים על תאי סרטן, אלא יכולים גם למקד תאים בתוך ומסביב לגידולים".
לפעמים ההשפעה יכולה להיות מועילה, אמר בלקויל, ונתן את הדוגמה שכאשר כימותרפיה מעוררת תאי חיסון בריאים לתקוף גידולים סמוכים. "אך עבודה זו מאשרת שתאים בריאים המקיפים את הגידול יכולים גם לעזור לגידול להפוך לעמיד לטיפול.
הצעד הבא הוא למצוא דרכים למקד במנגנוני עמידות אלו כדי לעזור להפוך את הכימותרפיה ליעילה יותר", הוסיף.
לינק למאמר באנגלית
תרגום לעברית: ספי דורי.
