תלוי את מי אנחנו שואלים כמובן.
אם אשאל אנשים מתחום הרפואה הם יאמרו שמחלה, בהגדרתה הביולוגית היא הפרה של תהליך ההומיאוסטזיס. במקרים רבים למחלה יש הן ביטוי פיזי-גופני והן ביטוי נפשי. מחלות יכולות להיגרם כתוצאה מגורם פנימי (ומכאן היא נקראת מחלה פנימית), כגון פגם גנטי או שינוי כרוני בגוף, או כתגובה לגורמים חיצוניים, כגון חיידקים, נגיפים, או טפילים אחרים (ויקיפדיה)
אבל – הרפואה החדשה טוענת לגבי השאלה מה באמת גורם למחלות, כי יש רק שיטה אחת שיכולה גם לגלות וגם להוכיח בצורה מדעית מה באמת גורם למרבית המחלות והגורם הוא "קונפליקטים ביולוגיים".
מהו קונפליקט ביולוגי?
קונפליקט ביולוגי הוא מושג מרכזי ברפואה החדשה. זהו מצב המתפרש על המערכת האנרגטית שלנו. למערכת הזו יש שמות נוספים כמו תת-המודע או מיינד.
ואותה מערכת אנרגטית יודעת לזהות מצבים הנתפסים כמאיימים על קיומנו, על יכולת התפקוד הכללית שלנו ועל תפקוד תקין של איבר או מערכת ספציפית בגוף.
ישנם כמה מאפיינים עיקריים של קונפליקטים ביולוגיים והם:
1. כאלו הנגרמים ממצבי חירום שהמיינד מזהה ומפרש כמסוכנים.
2. כאלו המפעילים במוח את ה"תוכנית הביולוגיות המיוחדת" לעזרה בהתמודדות עם המצב.
3. אצל בני אדם, רבים מהקונפליקטים מתבטאים ברמה הרגשית לפני שהם מתבטאים ברמה הפיזית (מחלות)
דוגמאות לסוגי קונפליקטים/בעיות/דילמות:
- פחד מוות: משפיע על נאדיות הריאה
- אובדן טריטוריאלי: משפיע בדרך כלל על העורקים הכליליים
- אובדן אדם קרוב: משפיע על השחלות (נשים) או האשכים (גברים)
- תסכול מיני: משפיע על צוואר הרחם ו/או הורידים הכליליים (נשים)
- נטישה: משפיע על צינוריות האיסוף בכליות ועל העור (קונפ' של פרידה)
מה קורה בתהליך הופעת הקונפליקט הביולוגי?
1. המיינד מזהה מצב סכנה או בעיה.
2. המיינד מאבחן את סוג הסכנה ומתרגם אותה לסוג מסוים של קונפליקט.
3. מועבר מסר אנרגטי מהמיינד למוח, לממסר הרלוונטי.
4. נוצרת בועית מים קטנה במוח (ניתן לראות אותה בצילום מוח).
5. מועבר מסר מהמוח לאיבר או לרקמה הרלוונטית בגוף.
6. מופעלת תוכנית ביולוגית מיוחדת באופן מסונכרן בשלושה רבדים: מיינד, מוח וגוף.
שלוש דרכי תגובה של הגוף לקונפליקטים:
1. שגשוג תאים בזמן קונפליקט פעיל ופירוקם לאחר פתרון הקונפליקט
(הרופאים קוראים לשלב השגשוג "סרטן") באברים כמו מעיים, ערמונית, רירית הרחם, נאדיות הריאה ועוד
2. אובדן תאים בזמן קונפליקט פעיל ושיקומם לאחר פתרון הקונפליקט.
(רופאים קוראים לכך "נסיגה ספונטנית") במקומות כמו שכבת העור, צינורות החלב בשד, סימפונות, דרכי המרה ועוד...
3. כאשר מתערבים, פיזית, בזמן שהקונפליקט פעיל ואין גידול או אובדן תאים, הדבר יכול לגרום למחלות ניוון שרירים, השפעה על חושים שונים ועוד.
סיכום:
הרפואה החדשה מאפשרת הבנה מעמיקה של הגורמים למחלות שונות כולל סרטן.
בשורה התחתונה, כמעט לכל מחלה פיזית יש גורמים רגשיים שיצרו אותה. וכאשר פותרים את הגורמים הרגשיים שגרמו למחלה להיווצר, המחלה "עוזבת" את הגוף.
איך הכל התחיל?
ד"ר ריק גרד האמר, רופא גרמני, פיתח תיאוריה חדשנית בתחום הרפואה לאחר אירוע טראגי בחייו בו נפטר בנו בשנת 1978.
כשנה לאחר מותו של הבן ד"ר האמר עצמו אובחן עם סרטן האשכים.
ד”ר האמר כמעט ולא היה חולה מעולם. לכן הוא הסיק כי אולי יש קשר בין היווצרות הסרטן ובין הטראומה ממותו של הבן. האירוע הזה והסרטן שקיבל הובילו אותו לחקור את הקשר בין טראומה נפשית להתפתחות מחלות.
במחקריו, ד"ר האמר גילה דפוס חוזר אצל חולי סרטן: כולם חוו זעזוע או שוק לא צפוי טרם התפתחות המחלה. הוא כינה תופעה זו "תסמונת האמר".
לטענתו, התסמונת הזו משפיעה בו-זמנית על שלושה מישורים: הנפשי (מיינד), המוחי והגופני.
בעודו מאושפז בבית החולים בו עבד, זיהה ד"ר האמר בצילומי CT של המוח של הנבדקים אותם בדק, דפוסים ייחודיים הקשורים לסוגי קונפליקטים שונים, אותם כינה אותם "נקודות האמר".
הוא טען כי המוח שולח אותות ביוכימיים לאיברים בגוף בהתאם לסוג הטראומה, מה שמוביל לשינויים פיזיולוגיים המתבטאים כמחלה.
ככלל, המוח שלנו לא אוהב להתמודד עם בעיות. הוא עסוק רק בדבר אחד – הישרדות.
וכשמדובר בקונפליקטים, בעיות או דילמות איתן עלינו להתמודד, המוח מסיר מעצמו אחריות ו"מוריד" את הבעיה לגוף. שהגוף יתמודד!
למעשה, התגלית המרעישה היא החיבור והשיקוף של אותה "נקודת האמר" שהתפתחה במוח בעקבות הקונפליקט ובין האיבר החולה.
על פי תיאוריה זו, כל מחלה מתפתחת בשני שלבים:
1. שלב הקונפליקט הפעיל בו האדם עדיין תחת השפעת הטראומה. הבעיה עוד לא נפתרה.
2. שלב הריפוי המתחיל כאשר הקונפליקט נפתר.
מכאן משתמע כי המחלה/סרטן הוא תהליך הריפוי של הקונפליקט. וכדי לרפא את המחלה עלינו לפתור את הקונפליקט שיצר את אותה מחלה.
ד"ר האמר ניסח "חמישה חוקים ביולוגיים של הרפואה החדשה" המתארים את התהליכים הללו. הוא טען כי תגובות פיזיולוגיות הנראות כמחלות הן למעשה "תוכניות ביולוגיות מיוחדות" בעלות מטרה הישרדותית. ז"א שמחלה היא הדרך של הגוף לומר לנו שהוא נכנס למצב הישרדותי.
תיאוריה זו מאתגרת את הגישה הרפואית המקובלת, ומציעה הסתכלות חדשה על מחלות כמו סרטן - לא כתקלה של הטבע, אלא כמנגנון הישרדות מובנה.
ד"ר האמר תיעד את ממצאיו באלפי מקרים לאורך השנים.
חשוב לציין כי תיאוריה זו שנויה במחלוקת בקהילה הרפואית המדעית המקובלת, ויש להתייחס אליה בזהירות ובביקורתיות.
