סיפורי הבראה

היי לכולם.
שמי מירי ארוילי והסיפור שלי הוא :

בפברואר 21 הגעתי למיון בבלינסון עם כאבי בטן קשים. חשבתי בקטנה.
לאחר בדיקות לא פשוטות קורא לנו הכירוג הראשי לחדרו ואומר כך:" גב ארוילי יש לך סרטן במעי הגס שעשה חור במעי"
את מתאשפזת לא שותה ולא אוכלת.
אנחנו מחכים לפרופסור המנתח ואת עולה למחלקה הכנה לניתוח בטן.
זאת היתה הבשורה ואני לא ממש מפנימה.
כך מתחיל המסע  ללא הכנה מראש ביום טארח מלחמה.
יוצאת להתאוששת עם חבר חדש + סטומה (שקית ניקוז)
אחרי התאוששת של 4 שבועות מגיע הכימו.
5 טיפולים לא פשוטים באישפוז של 4 ימים כל שבועיים.
פה אני נפגשת עם מירי חדשה.
חלשה מאוד ללא תיאבון אבל נחושה לנצח.
קוראת המון חומר.
נעזרת במשפחה במיוחד בבעל.
לא מחכה שיציעו עזרה מבקשת מחברות שיבואו יביאו לי אוכל טעים.
שיבואו לבקר בבית החולים.
שיעזרו לי בבית החולים להתקלח כי קשה לבד עם אינפוזיה וסטומה.
לא מתביישת לבכות. ולגמרי אומרת אני צריכה עזרה.
קונה המון בגדים חדשים שמסתירים את הסטומה.
מתלבשת הכי יפה שאפשר ומגיעה לבית החולים כמו מלכה. כמובן שמטופלת ע"י  פסיכולוגית שעברה סרטן בעצמה.
כאשר לא יכולה לנהוג מבקשת בלי בושה שיקחו אותי.
שמה את עצמי בראש הסולם עכשו אני חולה ואתם תעזרו לי.
אני הכי חשובה.
וכך אני מצליחה להבריא עם כל האמונה שאני אנצח.
הייתי מאושפזת במהלך התקופה הרבה מאוד זמן בגלל שילשולים קשים ופגיעה בכליות.
כל הצוות בדוידוף קרה לי נמרה ולוחמת.
אני לא מכירה דרך אחרת חוץ מאשר להילחם למען מטרה ולכן לא חשבתי שמגיע לי מדליה.
הרצון לחיות ולחיות טוב עזר לי כל יום מחדש.

והנה למרבה הפלא.
ב18 לפברואר 22.
התגלה חבר חדש סרטן הורמונלי בשד ימין.
שוב במפתיע מגיע הקריאה הפעם מהאונקולוג שלי.
ומשם לכל הבדיקות ותור לניתוח גם הוא מהיר כי אני יודעת לשבת לרופאים על הצוואר.
הפעם התעקשתי לקבל הקרנה בזמן הניתוח.
ולוותר על סיבוב של 16 הקרנות.
בחרתי לי את המנתח המעולה מנהל מחלקה.
ביקשתי שלא ירדימו אותי עד שלא אראה את הרופא ואלחץ את ידו. התאוששות. שני לילות באישפוז ובליל הסדר הביתה לפני זה אני מתעקשת שהרופא המנתח יגיע לבדוק את הניתוח ולאשר לי שהכל נקי ותקין.
הולכים הביתה בערב מקלחת מתלבשת יפה ונוסעים לליל הסדר עם המשפחה התומכת שמעריצה אותי כן היה לי חשוב להיות מוערכת  ומוערצת  בתקופה זאת של חיי.

הניתוח היה חתך קטן בשד ללא שינוי בצורתו הרגילה.
לקחתי כמה ימי חופש בחול המועד וחזרתי לקליניקה היפה שלי.
אני פסיכולוגית שמטפלת גם בזוגות וגם ביחידים.
ממקרה זה שלי בחרתי לעודד נשים מקבוצת "גם אני"
שבה אני מתנדבת לעזרה נפשית לכל מתמודדת עם סרטן כלשהוא.
אני נחשבת למחלימה מסרטן עושה את כל הבדיקות יש לי 2 אונקולוגים" כיף לי".
אחד למעי והשניה לשד.
ואני לא מפספסת טיולים לחול.
בעצם כתיבת מכתב זה אני בניוגרסי בביקור אצל הבת והנכדים שלי ל3 שבועות.
הייתי ממשיכה לכתוב אבל נגמר הדף.
תודה לקוראים וקוראות.