הסיפור הבא הוא על הקשר בין מחלות, זכרונות מחיים קודמים וטביעה בים.
גיבור הסיפור הוא משה, בן 65 עם סרטן ריאות.
מבחינה רגשית, סרטן ריאות ניקשר לפחד מוות או נטישה.
באחד הסשנים לנו, הלכנו אחורה בזמן בטראנס שנקרא TLT –
TIME LINE THERAPY, על מנת להגיע אל הפעם הראשונה בו הוא חווה פחד מוות או נטישה.
בגיל צעיר מאד, חווית נטישה, בעיקר מצד אחד ההורים, נתפסת כמוות משום שאם ההורה איננו, לא אוכל לשרוד.
לא מצאתי אירוע משמעותי בחיים האלה אז המשכתי ללכת אחורה בזמן. לעולם איני ידוע לאן נגיע, לאיזו תקופת חיים יגיע הלקוח? בן כמה הוא יהיה? האם גבר או אישה? זה תמיד מסקרן כל פעם מחדש.
הגענו לתקופת חיים אותה הוא סיים כטייס גרמני שמטוסו הוטבע בים.
הוא מספר שהוא שקל "לנטוש" את המטוס אך בסופו של דבר, לא עשה זאת. הוא מרגיש חרטה גדולה.
מעבר לחרטה, בחוויה הזו יש גם פחד מוות וגם נטישה. אמנם לא נטישה של אחד ההורים אך חוויה קשה של קונפליקט נטישת המטוס.
אישית, לא משנה לי אם הלקוח מאמין בתקופות חיים אחרות או לא. מה שעולה כזיכרון, עם זה עובדים. בסשנים כאלה רצוי לתת למוח לנוח ולא לחשוב אם זה אמיתי או לא. אם זה היה או לא...כמה שפחות לחשוב הרי זה משובח. הלקוח ער במשך כל התהליך. יושב מולי בעיניים פקוחות, מסתכל עליי ועונה לשאלות שלי...
בסיומה של הפגישה וברגע שהושגו התובנות לגבי הקשר בין האירוע הזה ובין הווצרות הסרטן בריאות, מתחיל תהליך הריפוי. כאן קורה הנס.
ההבנה שמחלות, לא רק סרטן, נגרמות כתוצאה מטראומות רגשיות לא צפויות שתופסות את האדם בהפתעה. כשהוא לא מוכן וכשאין לו פתרון מיידי לבעיה.
המוח לא אוהב חיים קשים. כשהוא נתקל בבעיה כלשהי שאין לו איך לפתור, הוא מוריד, הלכה למעשה, את הבעיה לגוף. שהגוף יתמודד.
הנשמה שלנו, לוקחת את הטראומה הזו גם לחיים הבאים שלנו. עד שלא נפתור את הטראומה, היא תמשיך לתת את אותותיה בגוף הבא שלנו.
מאז הפגישה הבחור נושם טוב יותר. פחות כואב לו כשהוא נושם.
ברגע שהבעיה הרגשית נפתרה, האיבר בו הוחזקה הטראומה מתחיל בתהליך הריפוי שלו.
מקווה שאכן כך יהיה.
