סיפורי הבראה

בספטמבר 2021 חזרתי מחופשה חלומית בגן העדן שלי ביוון. כשחזרתי כמו בכל שנה, עשיתי בדיקת אולטרסאונד שגרתית כמעקב של גוש שפיר שיש לי בשד. כמו בכל שנה עם סיום הבדיקה התכוונתי לקבל את הפענוח השלילי וללכת הביתה. הפעם זה היה שונה.
התגלה אצלי גוש קטן והסתיידויות שהדאיגו את הרופאה. חששותיה התאמתו ולאחר חודש מורט עצבים של ציפיה לתשובה,קיבלתי את הבשורה בצורה לקונית וקרה מהכירורג שלי. עולמי התהפך עלי. כל גופי רעד,תגובה בלתי רצונית אבל זה מה שהיה.
מה עושים?   למי פונים?  מאיפה מתחילים....
התחלתי במסע חיי עוד לפני שהבנתי שזה מסע.

עברתי ניתוח וגם הקרנות. האונקולוגית אמרה שאצטרך לקבל גם טיפול כימותרפי, ביולוגי וטיפול אנטי הורמונלי. הידיעה הזו היתה קשה מנשוא, ככל שהעמקתי בקריאה אודות המשמעויות של זה ותופעות הלוואי הקשות שבצד הטיפול. בחרתי שלא לקבל את הטיפולים הקונבנציונליים שהציעו לי מעבר לניתוח ולהקרנות. חיפשתי דרכים אחרות. לא ידעתי איך וממה להתחיל, איך למצוא דרך.
התחושה היתה שהקרקע נשמטה תחת רגלי. איבדתי את השליטה על גופי. הייתי צריכה להחזיר לעצמי את השליטה.

החלטתי להתנפל על אורח חיים בריא קודם כל.
שמעתי על קינגסטון, אורח חיים בריא ולקחתי לי ליווי אישי לצורך העניין, על ידי אניבאר גילמור פיק המצויינת. מדי בוקר בחמש, במזג אויר סוער יצאתי להליכות הים, עברתי לתזונה אורגנית, דאגתי לשעות שינה מסודרות וכל זה גרם לי לחוש שיש לי שליטה בחיי. תחושה טובה שקשה להסבירה אחרי שמאבדים את השליטה.
הצטרפתי ללביאות הורדות, קבוצת חתירה לנשים המתמודדות עם סרטנים נשיים. פעמיים בשבוע בשש וחצי בבוקר כבר הייתי במים וחתרתי בירקון.
בין שיטוטיי באינטרנט החלטתי לעשות סדנה לפוגשי סרטן. עוד לא ידעתי בכלל מה אני צריכה אבל החלטתי לצאת לריטריט שכולו היה סביב נושא הסרטן. בסדנה הראשונה שהשתתפתי,  בעודי עומדת ומחכה להוראות המנחה(זו היתה פעילות בתנועה) פרצתי לפתע בבכי והייתי המומה. לא הבנתי מאיפה זה בא לי. לא דמיינתי שככה אגיב. המעמד הזה היה לי לפתע כמראה וזה היה הרגע שנפל לי האסימון שגם לי יש סרטן. אני שייכת לקבוצה הזו של  אנשים שאובחן אצלם סרטן. ווואו! 

ניגבתי את הדמעות, נשמתי עמוק ומאותו רגע באופן מדהים ומופלא נכנסה בי שמחת חיים שהציפה אותי, הייתי כל כולי במאתיים אחוז על ההחלטה לצאת למסע ריפוי.
קבלתי המלצה על ספי והרגשתי שהגעתי למטפל שכולו קבלה. 
מטפל שרואה אותי ושומע אותי ומרחיב אצלי את המקומות שזקוקים להרחבה.
מטפל שנוסך בי בטחון ומחזק את רצונותיי וכוחות הריפוי שבי.
מטפל שמעודד אותי לעשות את מה שנכון לי, שעוזר לי למצוא דיוקים, מטפל שמחזיר לי את האמונה בעצמי ובכוחות הריפוי שבי.
מטפל מצוין במקום ובזמן הנכון.
ובתוך כל המסע ניסיתי להבין מה היה הגורם לבואו של הסרטן. ועם ההבנה הגיע גם השינוי הנדרש ביחס לכך.

מה שברור הוא שהחיים הם מסע אחד ארוך, הסרטן ללא ספק היה סטירת לחי מצלצלת, מה שנקרא "התעוררתי על עצמי" וכיום אין מאושרת ממני, נהנית מכל רגע ורגע, שמה את הדברים בפרופורציות, מודה כמו תמיד על היש, עושה כמיטב יכולתי עבורי ושמה את עצמי במקום הראשון