איך לראות את הסרטן בחוכמה?

מאמר מאת אג'אהן סונה
תרגום: שירה נתיב

כולנו מועדים לחולי. אפילו אם הגעת לסוף חייך מבלי להיות חולה מעולם, זה הרי יכול היה לקרות, אז ישנם החרדה והחשש מפני זה.

לעתים אנשים מוציאים לעצמם את המחשבה הזאת מהראש, הם לא חושבים על זה, הם לא אוהבים לחשוב על זה. ובמובן מסוים, זוהי לא גישה גרועה. אך כשהם כן מגיעים לחשוב על זה, זה פשוט גורם להם להיות מתוחים, חרדים, מפוחדים ומדוכאים.
אם כך הם פני הדברים, מי רוצה להיות מתוח, חרד, מפוחד ומדוכא?

הבודהה מציע שדווקא כן נהרהר בדבר, ולהרהר בדבר זה שונה מ”לחשוב על זה”. הרהור והיזכרות באפשרות שלנו להיות מאד, מאד חולים, הוא משהו שנעשה ברוח אחרת מאשר סתם “לחשוב על זה”. חשוב ביותר שזה לא יעשה ברוח של חרדה ופחד.

וכמובן, אם אתה יכול להרהר בכך עוד לפני שאתה נהיה חולה, מה טוב. אנחנו צריכים לאפשר לתודעה שלנו לקבל את האפשרות הזאת, ואנחנו צריכים לקבל אותה ללא פחד וחרדה. האם זה אפשרי להבין שאתה פגיע ומועד לחלות, ושמחלה עלולה להוביל למוות, מבלי שזה ידכא או יגרום לך לחרדה? אם כן זה יהיה מצוין, כי זהו המצב האמיתי.

אנו צריכים לעבד את המידע הזה במצב רוח מתאים. וזה הדבר הראשון לגבי בודהיזם, שאומר שאתה יכול, למען האמת, להסתכל על האמיתות הקשות הללו לגבי המשמעות של להיות אדם רגיש ופגיע, מבלי שיתלוו לכך רגשות שליליים. זה הדבר ראשון.
לעיתים קרובות למדי, הדיאלוג הסטנדרטי על חולי ומוות בעולם הרגיל, מלווה בדרמה מועצמת, תחושת טרגיות, עצבות ופחד. ולעיתים קרובות למדי האדם הרגיל, או אפילו אנשים שאמורים להיות ברי סמכא – אנשי מקצוע, פסיכולוגים וכו’-  דורשים שתהיה במצב של דאגה ועצב לגבי הדברים האלה. ואם אתה לא במצב כזה, הם שולפים את המילה הזאת- “הכחשה”. הם יאמרו “אה… אתה בהכחשה,  אתה לא מקבל את זה… אתה צריך לחוות את העצב שלך סביב זה”. לזה אני קורא “סימן להיעדר חכמה”, והוא רווח בעולם המודרני כולו.

לומר משהו כזה מעיד על היעדר תבונה. זה אכן אפשרי עבור אנשים חכמים להתמודד עם מוות ומחלה ללא פחד וללא צער ולכך אנו בעצם שואפים. ואנו זקוקים לקולות תומכים. קולות אשר תומכים ברעיון שלא כדאי שתפול לתחושת טרגיות רק בגלל העובדה שהגוף, שהוא תוצר של הטבע, ואין לך בעלות עליו, או שליטה עליו, מועד למחלה, זקנה ומוות.

אז זוהי הגישה. עכשיו, אם אין סביבך קולות ברורים ובטוחים מהסוג הזה, אז דמויות בחייך כגון בני משפחה, חברים ואנשי מקצוע (כגון רופאים ופסיכולוגים) יטעו אותך כל הזמן. יהיה שם קול שיטעה אותך בכך שהוא יטען בתוקף שהמצב שאתה מצוי בו הוא מצב מפחיד, מצב חירום. הם אפילו יגידו לך בטלפון “יש לי חדשות רעות ואני רוצה שתגיע לכאן. אני לא רוצה להסביר לך בטלפון”. חדשות רעות? הא הא… הם כבר אומרים לך שזה רע ושזה חדשות- סרטן. ובכן, אלה הן החדשות שלי: זה לא חדשות. אין שום דבר חדש בזה. היום שנולדת הוא גם היום שממנו ואילך יש לך פוטנציאל גדול לסרטן או מחלה מסוג אחר. אין שום דבר מפתיע או חדש במידע הזה. המידע הזה ניתן כבר ביום בו נולדת. עכשיו, הדבר השני הוא שאלה חדשות “רעות”. אהה… זה לא יכול להיות חדשות רעות, מפני שאלה כלל לא חדשות.
אלה לא חדשות רעות ולא חדשות טובות, א-ל-ה ל-א   ח-ד-ש-ו-ת
זהו לא אירוע מפתיע. מחלה לעולם לא אמורה להפתיע.

טוב ורע הם הצעה לתגובה רגשית. והתגובה הנבונה היא שזה לא מועיל ליפול לרגשות שליליים. כשאתה חולה, הדבר האחרון שאתה צריך שילווה את המצוקה הגופנית שלך, את החולשה שלך, את הכאב שלך, זה להיות עצוב, מפוחד, חרד ומודאג. זה הדבר האחרון שאתה צריך כשהגוף שלך חולה. אפילו לומר “הגוף שלך” זו טעות. זהו לא הגוף שלך. הדבר הזה גדל מעצמו, הוא תוצר של חוק ביולוגי… של הטבע למעשה. וכל מי שחושב על זה למשך כמה דקות מבין את זה. ואנחנו מבלבלים את עצמנו בכך שאנחנו מדברים עליו כ”הגוף שלי”. אנחנו לא יודעים כיצד הוא עובד, ודרך אגב… אם זה היה הגוף “שלך”, אז לא היה לך סרטן, הלא כן?
אך מאחר וזה לא הגוף שלך, הגיע הסרטן.

זה דבר מאד חשוב, זה לא רק רעיון פילוסופי מעניין, זה חשוב בצורה יוצאת דופן. מפני שאם זה הסרטן שלך, אז יש ממה לפחד. אך אם זה לא הסרטן שלך, אין ממה לפחד. תחשבו שפתאום יש שיחת טלפון שאומרת “חדשות רעות, יש לך סרטן”. האדם הרגיל היה מרגיש המום, מובס, חרד. ואז, כעבור עשרים דקות, הטלפון שוב מצלצל ובהתנצלות עמוקה הם אומרים “עשינו טעות. אין לך סרטן, אלה היו התוצאות של מישהו אחר”.  איך היית מרגיש אז? היית מרגיש הקלה…
אין ל-ך סרטן. כמובן שלמישהו אחר יש… אבל אנחנו חוגגים את זה ש”לי אין סרטן”.

שימו לב לעניין הבעלות פה. כשזה הסרטן ש-ל-ך, זאת בעיה. כשזה לא הסרטן ש-ל-ך, אין בעיה. אפילו אם זה סרטן של מישהו אחר, זאת לא הבעיה שלך. 
לכן, חישבו על זה, כאשר לכם עצמכם יש סרטן, זה עניין גדול. כשלגוף יש סרטן, והוא לא הגוף שלכם, אז אין כאן עניין של בעלות, זה לא שלכם.
זה עשוי להישמע מורכב או מחוכם, אך זה לא, זוהי העובדה הפשוטה שנמצאת מול הפרצוף שלכם, ואף אחד לא יכול להתכחש לכך- הגוף שלכם לא בבעלותכם ובשליטתכם, הדבר הזה פועל מעצמו. ולכן, תחושת הבעלות וההזדהות עם הגוף צריכה להינטש.

זה מאוד מסוכן עבורך, אתה הולך להכניס את עצמך לכאב, לפחד, לחרדה , כשיש לך תחושת הזדהות חזקה עם הגוף שלך. לכן אתה צריך להרהר בדבר, זה יעזור לך לשחרר כל כך הרבה דברים.

יש לי הצעה, מפני שקרוב לוודאי שתשכח את כל זה… החברים שלך ידברו איתך, אתה תקשיב לקבוצות תמיכה וכו’. הם יהיו מבולבלים ונסערים ואתה תתחיל לשכוח שזה לא הגוף שלך. מה שאתה צריך לעשות זה להקליט שיחה כמו זאת (או אפילו את השיחה הזאת ממש) שתוכל להקשיב לה על בסיס קבוע, וכך קולו של אחר (כלומר הקול שלי, או מישהו שמדבר באופן דומה) ישלוף אותך מתחושת ההזדהות הכוזבת עם הגוף שלך ומהסבל הנלווה לכך.

אז הצטייד בהקלטות, קטעי וידאו או שמע של קולו של אחר, אשר ישלפו אותך מתפיסות שגויות לגבי הגוף שלך ואופן התגובה הרצוי למחלה הזו. זוהי נקודה חשובה מאד, הבודהה בעצמו אומר שקולו של אחר יכול לעזור לך מאוד. אבל הקול הזה צריך להיות קול של חוכמה. זה לא יכול להיות קול האיוולת. אתה לא יכול לצפות מהשכן שלך, או מהקרובים שלך, או מהחברים שלך, או מבן/בת הזוג שלך, או מהילדים שלך, או מההורים שלך, בהכרח להיות בעלי תבונה לגבי הדברים האלה. יהיו להם כל מיני תגובות לא מועילות. אולי הם כן בעלי תבונה, התמזל מזלך אם אכן כך, אבל אתה צריך לוודא (וזה דבר חשוב מאוד) שלא תקשיב לקולות לא חכמים ושכן תקשיב לקולות חכמים. והסימן לחוכמה הוא שאתה מרגיש טוב יותר. אתה מרגיש פחות מפוחד, פחות חרד, אתה מרגיש טוב, שמח ושלו, אך בקשר עם האמת. והאמת ממש מול הפנים שלנו: הגוף הזה הוא תוצר של הטבע. תהליך הסרטן הוא טבעי, זה פשוט משהו שקורה. זה לא משהו לא טבעי, זה לא משהו שלא אמור לקרות, זה לא חדשות רעות, זה בכלל לא חדשות. זהו רק טבעו של הגוף לחלות ככה, זה דבר שביר ופגיע.

עכשיו, אנחנו צריכים גם מספר אסטרטגיות להתמודדות עם הכאב, מפני שכאב בהחלט עשוי להופיע. הדבר הראשון הוא שכאב הוא תחושה אחת, ופחד מכאב הוא תחושה אחרת. והפחד מכאב גרוע מהכאב. אז מכיוון שאולי יהיו לנו כאבים פיזיים, עלינו להיות נחושים מאוד לא להפוך את זה לגרוע יותר. וזה אומר, שאתה לא יכול להרשות לעצמך לפחד מזה. אתה לא יכול להרשות לעצמך לדאוג לגבי זה, להיות חרד לגבי זה, לקוות שלא תחווה את זה. אתה צריך להסתכל על זה בצורה הנכונה, שהיא- זוהי תחושה גופנית.

ואין בכך שום גבורה, זה לא שאנחנו רוצים רק להתמודד עם הכאב. אם אתה מקבל תרופות שמפחיתות את הכאב, בבקשה קח אותן! אבל לפעמים הן רק מקהות את הכאב. אתה צריך כמה אסטרטגיות שיסייעו לך להפחית את מידת המודעות לכאב.

מה שאתה צריך לעשות הוא להסיט את תשומת לבך למשהו אחר מאשר הכאב. יש אנשים שיגידו לך פשוט “להיכנס לכאב” וכו ‘, לאו דווקא עצה טובה. אתה באמת צריך אובייקט שיחליף את מושא הכאב. מושא התודעה שלך הוא הכאב, ואתה זקוק לאובייקט אלטרנטיבי, שיחליף אותו. לכן אתה צריך ללכת בכוח לתחושה אחרת, או למחשבה אחרת, ועליך ממש להשקיע בזה. גם זו מהות המדיטציה. זה מאד עוזר אם תרגלת זאת בעבר. אבל אם לא עשית זאת, זה זמן טוב להתחיל כמו כל זמן. אז הנה כמה אובייקטים שתוכל לצלול לתוכם כדי להשתחרר מהתחושה הזו שנקראת “כאב”. וייתכן שהכאב הזה יהיה כה רחוק מהמודעות שלך שלמעשה לא תרגיש אותו לפרקי זמן מסוימים.

אז האובייקט יכול להיות אובייקט פשוט- הנשימה. תחושת האוויר הנכנס לגוף בחלל האף והיוצא מהגוף דרך חלל האף. חלל האף עליו אני מדבר הוא אזור מרווח בתוך ראשך, וזה לא חלל האף הרפואי או הביולוגי, אלא חלל האף שאתה מרגיש. זו האיכות המרווחת והאוורירית שבתוך הראש שלך. כאשר אתה שואף, האוויר בדרך כלל קריר יותר. כאשר אתה נושף, הוא פחות או יותר בטמפרטורת הגוף. מקד את כל תשומת לבך באותו מקום קליל ואוורירי בחלל האף ותרגיש כאילו הראש שלך מלא באוויר. זה מקום נעים ללכת אליו ולשהות בו כמה שאתה יכול. זו דרך להפחית את תחושת הכאב, אבל זה לא יקרה אם תהיה ספקן לגבי זה, אתה צריך להיות עם בטחון ולצלול באופן מלא ושלם לאותו אוויר נעים, קליל וקריר.

אתה יכול לתרגל את זה באמצעות ספירה, ספירת הנשיפות מאחת עד חמש וחוזר חלילה, ואם אתה מתבלבל בספירה, חזור לאחת. המשך לספור את הנשימות מאחת  עד חמש. זה יהיה משכך כאבים נהדר.

הנושא השני שעשוי לעזור הוא ידידותיות*. אין מקום לפחד, לאימה, לצער- לאף אחד מהדברים הללו-  כשאתה ממוקד בידידותיות. אלה הם שני דברים (ידידותיות מן הצד אחד והרגשות השליליים מהצד השני [הערת המתרגמת]) שלא יכולים להתקיים בו זמנית. כשאתה חווה ידידותיות אתה מרגיש מוגן ויש לך יכולת מדהימה להפחית את הכאב בגוף. יותר מכל דבר אחר שניתן לדמיין, תחושה אמיתית של ידידותיות נותנת לך חופש מפחד – פחד מוות, פחד מכאב, פחד מהעתיד, פחד מהעבר – כל הדברים הללו. הפחד נעלם וזה בעצם מה שאתה מנסה לעשות, לשחרר את עצמך מהפחד.

אז ידידותיות זה לא משהו שמתרגלים סתם באופן אקראי. אתה צריך למצוא אובייקטים לידידותיות שקל להתמקד בהם. עבור חלק מהאנשים זה חתלתולים, גורים, ילדים, תינוקות, סבתות, סבים, הורים, חברים. מה שהכי קל. זה לא אמור להיות תרגיל מאתגר, אתה לא במצב שמתאים לאתגרים, אתה זקוק למושאים קלים לידידותיות ואתה הולך פשוט להציף את עצמך בה. ואתה תגלה שכשאתה מציף את עצמך בזה, מפנה לזה את מלוא תשומת לבך, ממלא את עצמך בזה – הכאב פוחת ונסוג למרחק.

אז זה מאוד חשוב. עכשיו, אל תשהה במחיצת קולות שליליים. אתה צריך להימנע מאנשים שמדברים על פחד, או כעס, או כל דבר שמעלה את רגשות החרדה האלה. אתה לא יכול להרשות לעצמך לחבור לזה, במיוחד עכשיו כשיש לך את המחלה הזו. דרך אגב, אם זה לא אתה שחולה בסרטן, זו עצה שאתה יכול לתת למישהו עם סרטן שאתה מטפל בו, או עוזר לו.

עכשיו, הדרך הנוספת להתחבר לדברים הלא נכונים, היוצרים חרדה, פחד ודאגה, היא להקשיב לתקשורת, או לקרוא דברים שיגרמו לך לפחד. אתה לא יכול להרשות לעצמך לפחד. אתה צריך למצוא את קול התבונה-  בספר שאתה קורא, בכתב עת שאתה קורא, בשיחה שאתה מאזין לה, בסרטון … וזה לא משנה אם זו יצירה בדיונית, או מבוססת מציאות. חלק גדול מכלי התקשורת גוררים אותך לדרמה על ידי יצירת פחד ודאגה, שמטרתם למשוך את תשומת ליבך. אתה לא יכול להרשות את זה לעצמך, אתה באמת לא יכול להרשות לעצמך את כל התקשורת הנגטיבית הזאת, או אפילו סיפורת נגטיבית. אתה זקוק לסיפור חיובי – לקולו של אחר שיביא אותך למצב של רווחה נפשית ושל ידידותיות. לא מצליח לייצר את זה בעצמך? שים אוזניות, שכב במיטה, שכב בערסל, שב… כל דבר שיעזור לך, והאזין לקולו של אחר שישלוף אותך מזה. ואם זו צריכה להיות ההרצאה הזאת ממש, טוב מאד. ותקשיב לזה שוב ושוב ושוב. וזכור, כולנו מועדים לחולי. מחלה לעולם לא אמורה להפתיע. הגוף לא בבעלותך ולא בשליטתך. עליך לנטוש את תחושת הבעלות וההזדהות עם גופך. אתה צריך להרהר בכך. זה יעזור לך.

* ידידותיות (באנגלית: Loving Kindness; בפאלי: (Metta- מושג בודהיסטי שפירושו רצון טוב, שלא מותנה בדבר, כלפי כל יצור חי [הערת המתרגמת].

                       *      *      *     *

להדרכה מפורטת יותר של מדיטציית מודעות לנשימה או מדיטציית ידידותיות, ולנושאים נוספים בלימוד הבודהיסטי, ניתן לבקר בערוץ היוטיוב של אג’אהן סונה: https://www.youtube.com/c/AjahnSona