
תודה לאל. זהו. נגמרה תקופת הטיפולים, ההקרנות, תופעות הלוואי והמתח הנפשי.
האמנם?
אז כמובן שאפשר לנשום לרווחה כי עברתם את החלק הקשה אבל מה עכשיו?
מה בדיוק מצפה לכם ביום שאחרי?
איך בדיוק חוזרים לחיים "נורמליים" אחרי מספר שנים בהם נחשבתם ל"חולי סרטן".
נשמע כאילו הכינוי הזה הפך להיות חלק מהזהות שלכם.
מה, זהו? אני כבר לא חולה יותר?
רק כדי לעשות קצת סדר, תקופת המחלה הפעילה נחשבת לעד 5 שנים מיום הגילוי. כל עוד אתם בתוך תקופת חמש השנים, אתם עדיין חולי סרטן. חמש שנים ויום אחד הופך אתכם למבריאי סרטן.
במספר סוגי סרטן, כמו בסרטן השד, תמשיכו לקבל טיפול מונע לתקופה נוספת של 5 עד 10 שנים נוספות. כלומר, אישה עם סרטן שד שסיימה את הטיפולים ואין כרגע עדות למחלה בגופה, נחשבת למחלימת סרטן, גם אם היא ממשיכה לקבל טיפול הורמונלי מניעתי.
גם בתום הטיפולים, מצוקה רגשית/נפשית היא תגובה נורמלית אצל מבריאי סרטן. תגובות נפשיות נפוצות יכולות להיות עייפות ותשישות, תחושת עצבות, הפרעות שינה וקשיים לקום בבוקר, ירידה במוטיבציה ובמרץ, מה שעלול להביא לתחושות של דיכאון או חרדה.
תקופת תום הטיפולים היא תקופה של "חזרה לשגרה" בה מתחילה ההתמודדות האמיתית ואיתה החזרה לעבודה, ליחסים אינטימיים ובכלל, לשגרת חיים רגילה.
בגמר הטיפולים עלולה להיווצר תחושה כאילו הקרקע נשמטת מתחת לרגליים. קודם לכן, הייתם תחת השגחה צמודה, תשומת לב, שגרת טיפולים ובדיקות. ובאחת – כאילו כלום. זה עשוי להרגיש קצת כמו חווית נטישה. יש המכנים אותה כתקופה פוסט טראומטית.
זו תקופה שדורשת משאבים ומדובר בתהליך ארוך. אין כאן קיצורי דרך.
החזרה לחיי שגרה צריכה להיעשות באיטיות ובאופן מדורג. אולי כבר זמן רב שאתם מתכננים איך זה הולך להיות אבל הנפש שלכם זקוקה לזמן משלה. הנפש העדינה שלכם תכתיב לכם את הקצב הנכון. אל תאיצו בה. קחו לכם מרווח נשימה שיאפשר לכם לעשות את הצעד הנכון ממש כמו ילד שלומד ללכת.
לפי מחקרים ואנשי המקצוע, לרוב נדרשים בין שנה לשלוש שנים, לשיקום רגשי ונפשי הולם.
ומה לגבי הזמן הפנוי שלכם?
אם בזמן המחלה הפעילה הייתם עסוקים בשיקום הגוף, בחיזוק מערכת החיסון שלכם ובהישרדות, הרי שעכשיו, בגמר הטיפולים, אתם מפנים מקום לצד הנפשי – רגשי שלכם. פתאום יש ואקום אליו זורמות המחשבות. יהיה עליכם ללמוד לזהות את המחשבות הטורדניות לכשיצוצו, תלמדו לזהות את המחשבות שמביאות לכם דאגה, מתח או סטרס.
כל מחשבה כזו מתורגמת לתחושה גופנית. ותחושות גופניות כמו כאבי ראש, כאבי בטן או גב, יתקשרו, מיידית, עם חזרת הסרטן.
נא לנשום עמוק בבקשה.
הפחד מחזרת הסרטן
אחד החששות המרכזיים של מחלימי סרטן הוא מהישנות המחלה או התפתחות גידול סרטני חדש באזור אחר בגוף.
ככלל, רבים ממבריאי הסרטן נוטים, בתום הטיפולים, להפוך מודעים יותר לכל תסמין גופני חריג לרבות תחושות אי נוחות וכאבים. חששות אלה נורמליים לגמרי וצפויים להשתפר ולפוג עם הזמן.
במקרים של חשש מכל תסמין כלשהו – מומלץ לפנות לרופא המטפל.
שימו לב כי לעתים, משפחה, חברים ואחרים, לא תמיד יבינו למה לוקח לכם זמן לחזור לשגרה תקינה. אחרי הכל "עברתם משהו והוא נגמר". אך הם אינם מבינים שכעת אתם מתמודדים עם מצב חדש שלא הייתם בו מעולם. כלפי חוץ נראה שהכל תקין, סימני הסרטן כבר לא נראים עליכם, אך בפנים, הנפש עוד דורשת שיקום.
במצבים של מצוקה רגשית – נפשית מתמשכת מומלץ לפנות לתמיכה מותאמת אישית או קבוצתית.
אפשרו לעצמכם לקבל טיפים ממבריאים אחרים לגבי החזרה לשגרה והתמודדות עם חיי היומיום לאחר המחלה.
חשובה גם תמיכתם של משפחה וחברים בתקופה הזו.
מחקרים גילו כי תמיכה מחברים מעודדת צמיחה פוסט טראומטית יותר מאשר תמיכה מצד בן/בת הזוג.
אז עם החזרה למציאות בריאה, מתחילים גם האתגרים החדשים: איך חוזרים למעגל העבודה, ומה עם הגוף שעבר שינוי, האם היחסים עם בן/בת הזוג נשארו כשהיו, האם איבדתי חברים בדרך או שאולי רכשתי חברים חדשים?
אני מאמן את המלווים שלי לדמיין ולהרגיש כאילו זו לידה מחדש.
וכאשר אני נולד מחדש אני לומד ומתלהב מכל דבר חדש שנקרה בדרכי במקום לשפוט או לכעוס על השינוי שעליי לעשות בהתאם למצבי החדש.
לידה מחדש:
מאד יתכן והגוף שלכם עבור שינוי, יתכן ויש עדיין תופעות לוואי או שינויים הורמונליים, יתכן והביטחון העצמי שלכם ברצפה, חיי המין שלכם לא כמו שהיו או שאתם מרגישים בודדים.
לא משנה איך אתם מרגישים כרגע, יהיה עליכם להתרגל למצב החדש הזה ולהבין שזהו מצב זמני בלבד. ה"לידה מחדש" הזו תפגיש אתכם עם רגשות ותחושות חדשות שלא הכרתם עד היום לגבי עצמכם.
התקופה שלאחר ההחלמה היא ארוכה ואיתה נמצא גם האתגר הקשה מכל – התמודדות עם הפחד מהישנות המחלה ועם תופעות לוואי שלה.
אני חושב שהשנה הראשונה מתום המחלה היא הקשה ביותר. משהו נפגם בחווית השמחה בחיים. פתאום קשה לנו לתכנן תוכניות עתידיות.
עם הזמן, החשש הזה נרגע מעט אך הפחדים חוזרים בזמנים מסוימים בעיקר לפני בדיקות תקופתיות, ביקורים אצל האונקולוג, הזמן בו התגלה הגידול הראשון או אם אנחנו שומעים על חבר או מכר שאובחן בסרטן. אני בטוח שיש עוד סיבות רבות להישנות הפחד.
כל כאב קטן עשוי להתפרש כמשהו מסכן חיים ויש גם מחשבות בסגנון: "אולי הסרטן חזר", "אולי זו גרורה שלא גילו", "יש לי כאב מוזר בגב", "אולי אני לא באמת בריאה כמו שחשבתי" וכו'...
זה פחד או חרדה?
אתם עשויים להיתקל בפחד נוסף שמקורו בבדיקות השיגרתיות שלכם. אולי הפחד הזה יזכיר לכם את החשש הטבעי מבדיקות הפט-סיטי או אחרות שעברתם דרך קבע בתקופת הסרטן.
הפחד שתרגישו הוא טבעי לחלוטין. הרי אי אפשר לקבוע שרגש או תחושה מסוימת אינה טבעית. אם אתם מרגישים אותה אז היא טבעית.
בואו נבחן יחד את טבעו של הפחד הזה: האם הוא אמיתי או מדומיין?
ההבדל בין פחד אמיתי לפחד מדומיין מתבטא במקור הפחד ובאופן שבו הוא משפיע עלינו.
פחד אמיתי נובע מהסכנה עצמה. זהו פחד שמתרחש כאשר אנו נמצאים בסכנה אמיתית, כמו כאשר אנו מתמודדים עם מצב של סכנת חיים אמיתית. כאשר אנו מתמודדים עם תחושת פחד, אנו חווים תגובות גופניות של חרדה כמו חום, רעידות, קשיים בנשימה, דופק מהיר, הזעה וכו'..
פחד מדומיין נובע מציפייה לסכנה שיכולה להיות פנימית או חיצונית. זהו פחד שאינו מבוסס על סכנה אמיתית, אלא על תחושה או דאגה שהסכנה עשויה להתרחש. במקרה הזה, המוח שלנו (מיינד) מספר לנו סיפור דמיוני, שאינו אמיתי.
פחד מדומיין יכול להוביל לתחושת חרדה ממושכת.
הפחד מהישנות הסרטן הוא פחד הנשען על אירועי העבר. המוח מאד אוהב לשחזר את עצמו. "אם היה לי פעם סרטן, סיכוי סביר שהוא יכול לחזור". רק עצם מחשבה כזו מכניסה אתכם לתדר אנרגטי מאד נמוך. אך האמת היא שסרטן יכול לצוץ בכל מקרה. בין אם הוא כבר ביקר אתכם בעבר או שלא.
בכל מקרה, חשוב לזכור שגם פחד אמיתי וגם פחד מדומיין יכול להשפיע על החיים שלכם ולכן חשוב להתמודד עם שניהם באופן מתאים.
חשוב ללמוד לשים לב למחשבות שלכם. אני מדבר על קשיבות ערה - מיינדפולנס.
חשוב לדעת לזהות את המחשבות אך לא להזדהות עמן. זה כמובן דורש תרגול יומיומי של כמה שבועות עד שבאמת תצליחו לזהות את המחשבות המפחידות שלכם מבלי להזדהות עמן או להאמין להן.
מחשבות כאלו יכולות להופיע בזמנים הכי לא צפויים. בדומה להתקפי חרדה.
זה יכול להיות בשעת נהיגה, ארוחת ערב שקטה, ישיבה בבית קפה או קריאת ספר.
מכוון שאינכם שולטים במחשבות הללו, אל לכם להיבהל מהן. פשוט למדו להביט בהן כמו במסך קולנוע רחוק.
- נסו "להקרין" את המחשבות על מסך דמיוני ו"שחקו" איתן.
- תרחיקו את המסך עד שהוא שהוא הופך לממש קטן ורחוק.
- תראו את המחשבה בשחור לבן או ממש ממש צבעונית
- הפכו את המחשבה לבהירה יותר
- הפכו את המחשבה לסרט מצוייר
- תוסיפו לה קולות מצחיקים…וכל מה שיכול להפוך את הפחד מהמחשבה למשהו שניתן לשחק איתו ובכך לשלוט בו.
הטריק הנפלא הזה הוא אחד מכלי ה NLP הנהדרים.
אני מניח כי מסע ההחלמה שלכם לימד אתכם כמה דברים על כישוריי ההישרדות שלכם. ודאי למדתם או טופלתם בכלים שונים מעולמות הרפואה המשלימה כמו דיקור, טיפול רגשי, תוספי תזונה או רפלקסולוגיה.
טיפולים כאלה ואחרים אינם מותאמים רק לתקופת ההחלמה אלא גם לאחריה.
חשוב לשמור על איזון רגשי וגופני כל העת.
במזרח הרחוק מקובל לעשות טיפולים שכאלה, על בסיס קבוע, כדי לשמור על תקינותה של מערכת החיסון. קופות החולים השונות מציעות סל נרחב של טיפולים כאלה ובמחיר מאד נוח.
כדי לשמור על מערכת חיסון תקינה, הכניסו לחייכם אורח חיים בריא הכולל תזונה נכונה, תנועה עדינה כמו שחיה, טאי צ'י או צ'יגונג, טיפול בשיחה, צמחי מרפא ותוספי תזונה או דיקור.
לרפואה הסינית יש המון מה להציע בתחום הזה.